עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023)
 | |
| מטרה |
מצד ישראל: שחרור חטופים מצד חמאס: שחרור אסירים ביטחוניים, הפוגה בקרבות והעברת דלק ומזון |
|---|---|
| מתווכים | קטר |
| מקום יצירה |
רצועת עזה  |
| תאריך יצירה |
2023 |
| תאריך כניסה לתוקף |
24 בנובמבר 2023 |
  | |
עסקת שחרור החטופים (נקרא גם: מבצע "דלתות שמיים") בין מדינת ישראל לארגון הטרור חמאס, במהלך מלחמת חרבות ברזל, התקיימה בין 24 בנובמבר 2023 לבין 1 בדצמבר באותה שנה, והושגה בתיווך קטר. העסקה כללה הפוגה הדדית בלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, שחרור אסירים ביטחוניים תמורת שחרור חטופים ישראלים וזרים, בעיקר נשים וילדים, והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה.
במסגרת העסקה חמאס התחייב לשחרר 50 ישראלים שנחטפו לעזה במתקפת הפתע על ישראל, בתמורה לכל משוחרר התחייבה ישראל לשחרר שלושה אסירים ביטחוניים פלסטיניים. הצדדים התחייבו להפוגה של ארבעה ימים בלחימה ברצועת עזה, וישראל התחייבה לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי ודלקים[1]. הצדדים הסכימו שניתן יהיה להאריך את ההפוגה, בתמורה לשחרור חטופים נוספים, עד עשרה ימים ממועד סיום הפעימה הראשונה, כאשר אם תוצע עסקה נוספת תצטרך הממשלה לדון בה ולאשר אותה מחדש[2].
ביצוע העסקה החל בהפוגה הדדית בלחימה ביום שישי 24 בנובמבר בשעה 7:00 בבוקר. העסקה הוארכה פעמיים ביומיים, בהם שוחררו 40 חטופים נוספים. בפועל ההפוגה בלחימה נמשכה 7 יממות ושוחררו במסגרתה 80 ישראלים תמורת שחרור 240 אסירים. בנוסף, שוחררו שלא במסגרת העסקה, ישראלי אחד בעל אזרחות רוסית, ו-24 בעלי אזרחות זרה (23 תאילנדים ופיליפיני אחד) שנחטפו מישראל.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ־6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[3] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251[4] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[5] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[6] שוטרים ו־10[7] אנשי שירות הביטחון הכללי.
ב-20 באוקטובר, שחרר חמאס ללא תמורה 2 חטופות. החטופות אם ובתה היו בעלות אזרחות אמריקנית[8]. יומיים לאחר מכן ב-22 באוקטובר, שוחררו 2 חטופות נוספות. שתי נשים כבנות 80 מניר עוז[9]. בלילה שבין 29 ל-30 באוקטובר, עם תחילת התמרון הקרקעי שחררו כוחות צה"ל ושב"כ את החיילת החטופה טוראית אורי מגידיש במבצע שנקרא "ראשית האור". ב-16–17 בנובמבר חולצו 2 גופות של חטופות ישראליות.
פרטי ההסכם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסכם הפסקת האש בין מדינת ישראל לחמאס הושג לאחר משא ומתן בתיווך קטר[10]. ממשלת ישראל השלושים ושבע אישרה את ההסכם ב-22 בנובמבר, וקבינט המלחמה הופקד על ביצועה. בג"ץ דחה על הסף עתירה כנגד ההסכם בנימוק של היעדר עילה[11].
התחייבות חמאס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הפסקת אש.
- לשחרר לפחות 10 חטופים ישראלים בכל יום, ובסך הכללי 50 בשלב הראשון ולשחרר 10 חטופים נוספים תמורת כל יום הפוגה.
- לפי ההסכם כלשונו לא הייתה התחייבות מפורשת שלא לפרק משפחות, אלא לעשות מאמץ שלא לפרק משפחות[12].
- למסור בכל יום את רשימת החטופים שישוחררו למחרת.
- לאפשר לצלב האדום לבקר את החטופים שלא שוחררו במסגרת העסקה, ולספק להם תרופות[13].
התחייבות ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לשחרר 3 אסירים ביטחוניים בתמורה לכל חטוף שישוחרר במסגרת העסקה. האסירים שישראל הסכימה לשחרר הם רק "מקרב הקטינים והנשים שהיא מחזיקה במאסר, בתנאי שאין להם דם על הידיים"[14]. בין האסירים אין רוצחים[15].
- לעשות מאמץ לשחרר את האסירים "מהכבד לקל"[12].
- לעצור את הלחימה ברצועת עזה.
- לא להטיס כלל בשמי דרום רצועת עזה, כלי טיס של צה"ל בכלל וכטב"מים בפרט; ובצפון הרצועה - בין השעות 10:00 בבוקר עד 16:00 אחרי הצהריים.
- לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי ודלק.
מימוש ההסכם
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק מהאזרחים שוחררו שלא במסגרת ההסכם אלא בעקבות מעורבות מקבילה של מדינות אחרות.
- ב-24 בנובמבר חמאס שחרר 13 חטופים ישראלים, וישראל שחררה בתמורה 39 אסירים. חמאס שחרר בנוסף שלא במסגרת ההסכם 10 חטופים תאילנדים וחטוף פיליפיני אחד.
- ב-25 בנובמבר חמאס שחרר 13 חטופים ישראלים, וישראל שחררה בתמורה 39 אסירים. חמאס שחרר בנוסף שלא במסגרת ההסכם 4 חטופים תאילנדים[16].
- ב-26 בנובמבר חמאס שחרר 13 חטופים ישראלים, וישראל שחררה בתמורה 39 אסירים. חמאס שחרר בנוסף שלא במסגרת ההסכם חטוף 1 ישראלי בעל אזרחות רוסית ו-3 חטופים תאילנדים.
- ב-27 בנובמבר חמאס שחרר 11 חטופים ישראלים, וישראל שחררה בתמורה 33 אסירים.
- ב-28 בנובמבר חמאס שחרר 10 חטופים ישראלים, וישראל שחררה בתמורה 30 אסירים. חמאס שחרר בנוסף שלא במסגרת ההסכם 2 חטופים תאילנדים.
- ב-29 בנובמבר חמאס שחרר 10 חטופים ישראלים, וישראל שחררה בתמורה 30 אסירים. חמאס שחרר בנוסף 2 חטופות ישראליות בעלות אזרחות רוסית (אך הן "נספרו" לצורך שחרור מקביל של אסירים פלסטינים, יחד עם משוחררות היום שלמחרת) ו-4 חטופים תאילנדים[17].
- ב-30 בנובמבר חמאס שחרר 8 חטופים ישראלים, וישראל שחררה בתמורה 30 אסירים[18].
בסך הכל במסגרת העסקה שוחררו מידי חמאס 80 ישראליים. ושלא במסגרת העסקה שוחררו 5 ישראליים (ארבע ישראליות בימים שקדמו לעסקה וישראלי בעל אזרחות רוסית) ו-24 עובדים זרים.
הפרות ההסכם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשעות הפתיחה של הפסקת האש דיווחה אל ג'זירה כי צה"ל פתח באש לעבר פלסטינים ששבו לעיר עזה[19]. שני בני אדם נהרגו[20][21].
- ב-24 בנובמבר בשעה 7:15 בבוקר, לאחר הפסקת האש שהוכרזה ב-07:00, התבצע ירי לעבר כיסופים ועין השלושה על ידי הג'יהאד האסלאמי[22].
- ב-25 בנובמבר עיכב חמאס את שחרור החטופים של הפעימה השנייה עד סמוך לחצות הלילה, בטענה כי ישראל הפרה את ההסכם והטיסה כטב"מים בדרום הרצועה; וכי היא התחייבה לשחרר אסירים לפי ותק המאסר ולא עמדה בכך (ישראל התחייבה לעשות מאמץ לשחרר לפי ותק אך לא התחייבה במפורש). על אף שחמאס התחייב לעשות מאמץ לא לפרק משפחות (בלי התחייבות מפורשת), אמה של אחת המשוחררות ואחיה הצעיר של משוחררת אחרת נשארו בשבי - אם כי שניהם שוחררו בימי המשך העסקה[23].
- ב-28 בנובמבר בשעות אחר הצהרים חמאס פוצץ שלושה מטענים וירה על כוחות צה"ל בצפון הרצועה[24].
- ב-30 בנובמבר שחרר חמאס רק 8 חטופים, ולא 10 כפי שקובע ההסכם, עם זאת, לדברי דובר צה"ל, לא היה מדובר בהפרת ההסכם שכן נספרו למניין עשרת המשוחררים גם שתי חטופות ששוחררו יום קודם לכן בלי ששוחררו תמורתן אסירים אז.
- ניסיון לממש את הפעימה השמינית שבה ישוחררו 10 חטופות נוספות לא צלח. עמדת ישראל הייתה אפס סבלנות ל"משחקים" וחוסר רצינות מצד חמאס, ושאם לא תתקבל רשימה של 10 נשים לפעימה השמינית - צה"ל לא יהסס לחזור לתמרון רחב-היקף בעזה. ישראל דחתה את טענות חמאס שלא כל הנשים נמצאות ברשותו או שהוא לא יכול להביא אותן. המניע לעמדה זו היה לא לנטוש ולא לזנוח את הנשים, כשהסכמה לעבור לקטגוריה הבאה - שחרור גברים מבוגרים, משמעותה תהיה להפקיר אותן. לטענת חמאס סירבה ישראל לקבל בפעימה זו שבעה חטופים: נשים וילדים, וכן שלוש גופות - גם הן של נשים וילדים - בתמורה להארכת הפסקת האש ביום נוסף. עוד טענו בארגון הטרור כי מספר זה מייצג את כל החטופים שנמצאים בחזקתו, מקרב הנשים והילדים הישראלים המוחזקים ברצועה[25][26].
- לדברי יועץ מיוחד לראש הממשלה, מארק רגב, בראיון ל-חדשות NBC, חמאס הסכים לשחרר קבוצה של כ-19 נשים וילדים בהן נועה ארגמני, אך לאחר מכן חזר בו, וכי ודבר זה גרם לקריסת מתווה שחרור החטופים ואיתם הפסקת האש. משרד החוץ האמריקאי העלה השערה כי חמאס מסרב לשחרר את החטופות מחשש שהן יעידו על התעללות מינית בשבי חמאס. לפי ניתוח של NBC נועה ארגמני נחטפה על ידי אנשים שאינם בהכרח משתייכים לחמאס והוחזקה בבית פרטי ולכן ייתכן שחמאס לא יודע היכן חלק מהחטופים[27].
- ב-1 בדצמבר בשעה 05:42, כשהפוגת האש עוד הייתה בתוקף, הפר חמאס את הפוגת האש ושיגר רקטות לעבר שדרות ויישובי עוטף עזה[28][29]. בעקבות הפרה זו ההפוגה בלחימה נגמרה וחמאס המשיך לשגר רקטות לאורך היום וצה"ל בתגובה תקף מטרות חמאס ברצועה[30].
- למרות ההתחייבות, חמאס לא אפשר לצלב האדום לבקר את החטופים שנשארו בעזה, לעמוד על מצבם ולספק להם תרופות[31].
- חמאס לא שחרר את משפחת ביבס - האם שירי וילדיה כפיר ואריאל. חמאס טענו כי האם וילדיה נהרגו, אך לא סיפקו הוכחות לכך, וישראל לא קיבלה טענה זו. בנוסף לשירי ביבס נותרו בשבי 19 נשים נוספות לאחר תום ההפוגה. מאז אושר מותן של תשע נשים, מתוכן שש שגופותיהן חולצו בידי צה"ל (ביניהן שני לוק) ואילו אישה אחת (נועה ארגמני) חולצה בחיים. שאר הנשים נותרו בשבי החמאס[32].
קליטת החטופים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צה"ל יזם מבצע לקליטת החטופים בישראל בשם "דלתות שמיים", ובמסגרתו הכשיר צה"ל נקודות קליטה ראשוניות, בהן סופקה מעטפת רפואית וליווי. לאחר מכן השבים מן השבי המשיכו לבתי החולים לצורך בדיקה רפואית כללית ואשפוז מחשש לתסמונת חידוש הזנה[33], ונפגשו שם עם בני משפחותיהם[34]. אחת החטופות אושפזה במצב קשה תוך סכנה לחייה במשך ימים רבים עקב התדרדרות מצבה הרפואי בזמן החטיפה.
החזית הצפונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לבנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]חזבאללה הודיע כי הם מחויבים להפסקת הלחימה אף על פי שהם לא היו חלק מההסכם[35].
למרות הבטחת חזבאללה, ב-25 בנובמבר לקראת השעה 7 בבוקר הופעלה התרעה ביישובים יפתח, מלכיה, דישון, רמות נפתלי ומבואות החרמון בעקבות ירי של טיל קרקע-אוויר לעבר כלי טיס של צה"ל. בצהריים נשמעו אזעקות במספר יישובים בגליל המערבי.
ציר זמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]24 בנובמבר, היום הראשון להפוגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשעות הלילה השלים צה"ל את משימותיו המבצעיות בשטח רצועת עזה לרגל ההפוגה.
בשעה 7:00 בבוקר נכנסה לתוקפה ההפוגה.
קצת אחרי השעה 7:00 בבוקר נורו רקטות ליישובים בשטח עוטף עזה ככל הנראה על ידי ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שהפר את הסכם ההפוגה.
לאורך שעות הבוקר המאוחרות והצהריים נכנסו לצפון רצועת עזה משאיות דלק ומזון ואמבולנסים של ארגון הצלב האדום דרך מעבר רפיח, זאת כחלק מהסיוע ההומניטרי לפליטים העזתים.
לאורך היום חסם צה"ל את רחוב צלאח א-דין ששימש כציר בריחה הומניטרי לפליטי מלחמה לפני שנכנסה לתוקף ההפוגה, באמצעות טנקים ואמצעים לפיזור הפגנות.
אחר הצהריים שוחררו 10 חטופים תאילנדים ופיליפיני אחד. בערב שוחררו 13 חטופים ישראלים: 9 נשים ו-4 ילדים[36]. בתמורה לשחרור החטופים הישראלים שחררה ישראל 39 אסירים פלסטינים, נשים וקטינים[37].
25 בנובמבר, היום השני להפוגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר דחייה של שעות אחדות יצאה לפועל הפעימה השנייה של שחרור החטופים. בסביבות חצות הלילה הגיעו לישראל 13 חטופים ישראלים (שמונה נשים וחמישה ילדים). בנוסף שוחררו 4 עובדים זרים. 12 מהמשוחררים נחטפו מקיבוץ בארי, ואחת נחטפה ממסיבת הטבע ברעים[38]. לאחר חזרת החטופים לישראל שחררה ישראל 39 אסירים פלסטינים (24 נשים ו-15 בני נוער)[39]. על אף שחמאס התחייב לעשות מאמץ לא להפריד קרובי משפחה, אמה של אחת המשוחררות ואחיה הצעיר של משוחררת אחרת, נשארו בשבי[40].
26 בנובמבר, היום השלישי להפוגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך היום נכנסו כ-200 משאיות של סיוע הומניטרי לתוך רצועת עזה.
בסביבות השעה 17:30 הועברו לידי הצלב האדום 14 חטופים ישראלים בהם 9 ילדים, 4 נשים ואזרח ישראלי שמחזיק גם באזרחות רוסית שנחטף מהמסיבה ברעים ששוחרר שלא כחלק מההסכם כ"מחווה לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין". בנוסף שוחררו 3 עובדים זרים תאילנדים. 13 מהם נלקחו באמבולנסים עד שהועברו לידי צה"ל סמוך לגדר הגבול במרכז הרצועה ויצאו ממנה בפרצה ליד קיבוץ בארי. הארבעה הנוספים הועברו דרך מעבר רפיח (בעל האזרחות הכפולה ושלושת העובדים הזרים). חטופה אחת, בת 84 שהייתה זקוקה לטיפול רפואי דחוף פונתה במיוחד על ידי מסוק במצב קשה לבית החולים סורוקה[41]. בהמשך הודיע בית החולים כי נשקפת סכנה לחייה. יומיים לאחר שחרורה הודיע בית החולים כי מצבה מתחיל להשתפר וכי היא בהכרה ונושמת בכוחות עצמה.
27 בנובמבר, היום הרביעי להפוגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]27 בנובמבר היה מתוכנן להיות היום האחרון של ההפוגה אך בעקבות משא ומתן היא הוארכה ביומיים נוספים בהם ישוחררו 20 חטופים נוספים בתמורה ל-60 אסירים ביטחוניים פלסטינים[42][43].
ביום זה שוחררו 11 חטופים ישראלים (9 ילדים ושתי אמהות) כחלק מהפעימה הרביעית. לאחר ארבע הפעימות שבהן שוחררו בסה"כ 51 חטופים, נותרו 9 ילדים ובני נוער בשבי חמאס[44].
28 בנובמבר, היום החמישי להפוגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחר הצהריים הופרה ההפוגה על ידי מחבלי חמאס שהפעילו שלושה מטענים בצפון הרצועה בסמוך לכוחות צה"ל. ובאחד המקרים אף בוצע ירי לעבר כוח צה"ל, והוא השיב באש לעבר מקורות הירי[45].
בשעות הערב שוחררו 10 חטופות ישראליות ושני עובדים זרים תאילנדים[46].
29 בנובמבר, היום השישי להפוגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשעות הערב שוחררו 12 חטופים ישראלים (שתיים בעלות אזרחות רוסית שוחררו שלא כחלק מההסכם כ"מחווה לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין") ו-4 חטופים תאילנדים[47][48]. שניים מהמשוחררים הם אמה של חטופה ואח של חטופה אחרת ששוחררו לפני כן והופרדו מהם, בניגוד להתחייבות חמאס לעשות מאמץ שלא לפרק משפחות[49].
30 בנובמבר, היום השביעי להפוגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשעה 06:42, 18 דקות לפני סיום הפסקת האש, חמאס העביר רשימה של 8 חטופים במקום 10 בניגוד להסכם, משום שהכליל את שתי האזרחיות הישראליות בעלות האזרחות הרוסית ששוחררו יום קודם לכן, אף על פי שלא היו חלק מההסכם[50].
בשעות אחר הצהריים הועברו שתי חטופות ישראליות[51]. לאחר מכן, בשעות הלילה שוחררו 6 חטופים ישראלים נוספים[52].
1 בדצמבר, היום השמיני והאחרון להפוגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשעה 04:40 דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי לפי גורמים במצרים, ישראל וחמאס הסכימו על הארכת הפסקת האש ביממה נוספת - בתמורה לשחרור 10 חטופים, נשים וילדים. בשעה 05:42, כשהפסקת האש עוד הייתה בתוקף, הפר חמאס את הפוגת האש ושיגר רקטות לעבר שדרות ויישובי עוטף עזה, כל הרקטות יורטו או נפלו בשטחים פתוחים. בשעה 07:00 הסתיימה הפוגת האש באופן רשמי. כמה דקות מאוחר יותר הודיע דובר צה"ל באופן רשמי על חידוש הלחימה[53]. צה"ל תקף מטרות חמאס ברצועה, בעיקר בחלקה הדרומי. בהמשך דווח כי צה"ל הטיל כרוזים בערבית במזרח ח'אן יונס ובהם קרא לתושבים לנוע דרומה לאזור רפיח.
לפי קטר, הפעימה השמינית לא מומשה כי חמאס רצה לשחרר מספר חטופים נמוך משסוכם וסירב לשחרר חטופים מהקטגוריה שסוכמה[54].
לפי פרסום בערוץ 13 מספר ימים לאחר חידוש הלחימה שהתבסס על גורם מערבי שמתמצא במשא ומתן, בשלהי המגעים להמשך עסקת שחרור החטופים הציע חמאס לשחרר שבע נשים נוספות במקום עשר כנדרש להארכת הפסקת האש. הטענה הייתה שלא הצליח לאתר יותר משבע נשים וכתחליף הציע ארגון הטרור לשחרר גברים מבוגרים, בעקבות זאת התפוצצו המגעים להארכת הסכם שחרור החטופים. על פי אותו גורם, בהמשך ישנו חשש שהדרך לעסקה חדשה תהיה קשה יותר, מכיוון שהזרוע הצבאית של חמאס מרגישה מופסדת מהמתווה הקודם - ואנשי הלשכה המדינית יתקשו לשכנע אותם פעם נוספת בנחיצות העניין. הפרסום הובא תחת הסתייגות לפיה גורמים ישראליים הכחישו חלק גדול מפרטיו[55]. לפי פרסום נוסף בערוץ 13 שהסתמך על מסמך קטרי-מצרי-אמריקאי הייתה אפשרות לשחרר שבע נשים באותה עסקה[56].
בשעות הצהריים צבא הגנה לישראל פיזר כרוזים מעל שמי העיר רפיח שברצועת עזה שקוראים לתושבי המקום להתפנות לאזורי מקלט בצפון הרצועה פן יפגעו.
משוחררי העסקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-12 באוגוסט 2024 מח"ט אפרים נתנאל שמכה הרג את המחבל טארק דאוד בן ה-18 ששוחרר בעסקה, חזר לפעילות טרור ואף פצע קשה יהודי שנכנס למוסך בקלקיליה[57]. שלושה ימים לאחר מכן, ב-15 באוגוסט, נהרג במחנה הפליטים בלאטה בשכם המחבל ואאל משה, ממשוחררי העסקה, לאחר ששב לפעילות טרור[58]. ב-27 באוגוסט נהרג בטול-כרם המחבל ג'בריל ג'בריל, בן ה-20, ממשוחררי העסקה ששב לפעילות טרור. יחד עמו נהרגו בתקיפה עוד 4 מחבלים[59].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נועם (דבול) דביר, במסגרת העסקה המתגבשת: אלו החטופים שצפויים להשתחרר בפעימות הראשונות, באתר ישראל היום, 21 בנובמבר 2023
- ^ החלטות ממשלה 1077: שחרור אסירים מטעמים של ניהול יחסי החוץ של המדינה וביטחונה
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ יאיר אמר, חמאס שחרר שתי חטופות בעלות אזרחות אמריקאית, באתר "סרוגים", 21 באוקטובר 2023
- ^ ישראל מאשרת: חמאס שחרר 2 חטופות, שהועברו לצד המצרי במעבר רפיח, באתר ynet, 23 באוקטובר 2023
- ^
Susie Coen; Henry Bodkin; Andrea Hamblin, Israel-Hamas ceasefire agreed in exchange for hostages, The Telegraph, 22 November 2023
- ^ בג"ץ דחה את העתירה נגד עסקת החטופים, באתר ערוץ 7, 22 בנובמבר 2023;
בג"ץ 8349/23 ארגון אלמגור ואחרים נ' מדינת ישראל, ניתן ב־22 בנובמבר 2023 - ^ 1 2 רועי רובינשטיין, הילה רותם חזרה ללא אמא שלה: "זו הפרה בוטה של ההסכם", באתר ynet, 26 בנובמבר 2023
- ^ יהונתן ליס, הממשלה אישרה את העסקה לשחרור 50 חטופים ישראלים, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2023
- ^ אריאל כהנא, אחד התרחישים להתממשות העסקה: שחרור של 100 חטופים תמורת 10 ימי הפוגה, באתר www.israelhayom.co.il
- ^ ביני אשכנזי, משרד המשפטים פרסם רשימה של 300 מחבלים שישוחררו במסגרת העסקה להשבת החטופים, באתר וואלה, 22 בנובמבר 2023
- ^ חמאס: מסרנו 13 חטופים ישראלים ועוד 4 אזרחים זרים לצלב האדום, באתר ערוץ 7, 25 בנובמבר 2023
- ^ סער הס, אילנה קוריאל, גל גנות, יעל צ'כנובר, איתמר אייכנר, יואב זיתון, ליאור בן ארי, עינב חלבי, סוף ל-54 ימים בשבי: אלו 12 החטופים ששוחררו | השמות והסיפורים, באתר ynet, 29 בנובמבר 2023
- ^ סער הס, חסן שעלאן, איתן גליקמן, יעל צ'כנובר, אילנה קוריאל, סוף סיוט השבי של 8 ישראלים: אלו המשוחררים | השמות והסיפורים, באתר ynet, 30 בנובמבר 2023
- ^ Israeli forces open fire to stop people returning to north Gaza, Al Jazeera (באנגלית)
- ^ admin, Israeli Forces Open Fire at Palestinians Returning North, Kill Two, Palestine Chronicle, 2023-11-24 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Scores of Palestinians and Israelis freed from captivity on first day of Gaza truce, NPR
- ^ סער הס, איתמר אייכנר, יואב זיתון, כמה חטופים ישוחררו, מה יקבל חמאס ומהו הלו"ז: כל הפרטים על העסקה, באתר ynet, 23 בנובמבר 2023
- ^ הפנים והשמות: אלו 13 החטופים שחזרו לישראל בפעימה השנייה, באתר ynet, 26 בנובמבר 2023
- ^ היום ה-53 ללחימה, אתר צה"ל, 28 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, עינב חלבי, מאמצים בישראל להחזרת 10 חטופות מחר: "אפס סבלנות למשחקים של חמאס", באתר ynet, 30 בנובמבר 2023
- ^ יהונתן ליס, עסקת החטופים קרבה למיצוי, וישראל שוקלת שינוי שיאפשר שחרור גברים, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2023
- ^ Where's Noa? A forensic analysis of her kidnapping and what it says about Israel's hostage crisis, NBC News (באנגלית)
- ^ עמוס הראל, בשחרור חלק מהחטופים כיפרה המדינה על מקצת העוול שגרמה לאזרחיה, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2023
- ^ סתיו ליבנה, התחדשה הלחימה ברצועה: מה זה אומר על אפשרות עתידית לעסקאות חטופים?, באתר גלובס, 1 בדצמבר 2023
- ^ עינב חלבי, בכיר חמאס אל-עארורי: "אין משא ומתן, אין חילופי שבויים עד תום המלחמה", באתר ynet, 2 בדצמבר 2023
- ^ יונה לייבזון, הצלב האדום למשפחות החטופים: "יודעים, אכזבנו אתכם", באתר מאקו, 13 בדצמבר 2023
- ^ אדם קוטב, יואב זיתון, לירן תמרי, גופותיהם של שלושה חטופים חולצו מרצועת עזה, באתר ynet, 17 במאי 2024
- ^ ישי אלמקייס, שיבוץ החטופים בבתי החולים ואנשי הרפואה שילוו אותם: במשרד הבריאות נערכים, בעיתון מקור ראשון, 22 בנובמבר 2023
- ^ החטופים ששוחררו הגיעו לבתי החולים - וייפגשו עם משפחותיהם, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2023
- ^ ליאור בן ארי, גורם בחיזבאללה: "לא היינו חלק מהמו"מ, אך הפסקת האש בעזה כוללת את לבנון", באתר ynet, 22 בנובמבר 2023
- ^ כתבי ynet, השמות, הפנים והסיפורים: אלה 13 החטופים ששוחררו משבי חמאס, באתר ynet, 25 בנובמבר 2023
- ^ עינב חלבי, האסירים המשוחררים חגגו: "אוהבת את עזה, גאה בדף ובסינוואר", באתר ynet, 25 בנובמבר 2023
- ^ כתבי ynet, הפנים והשמות: אלו 13 החטופים שחזרו לישראל בפעימה השנייה, באתר ynet, 26 בנובמבר 2023
- ^ רוני גרין שאולוב, עינב חלבי, אחרי הגעת 13 החטופים לישראל: שוחררו 39 אסירים פלסטינים | הרשימה המלאה, באתר ynet, 24 בנובמבר 2023
- ^ הפנים והשמות: אלו 13 החטופים שחזרו לישראל בפעימה השנייה, באתר ynet, 26 בנובמבר 2023
- ^ כתבי ynet, 14 חטופים ישראלים שבו לארץ, מצבה של אחת מהם קשה | השמות והסיפורים, באתר ynet, 26 בנובמבר 2023
- ^ 52 ימים למלחמה, ערב, באתר ynet, 27 בנובמבר 2023
- ^ שמחה רז, דובר צה"ל: 11 החטופים בדרכם לשטח ישראל, באתר "סרוגים", 27 בנובמבר 2023
- ^ 51 ישראלים שוחררו, 161 עדיין בשבי: סיפורי הנשים, גברים, קשישים וילדים שנחטפו בעזה, באתר וואלה, 27 בנובמבר 2023
- ^ עוזי ברוך, לראשונה מהפסקת האש: ירי ומטענים על כוח צה"ל בעזה, באתר ערוץ 7, 28 בנובמבר 2023
- ^ סער הס וכתבי ynet, נערה ותשע נשים: החטופות שהשתחררו ובדרכן לישראל | אלו הסיפורים שלהן, באתר ynet, 28 בנובמבר 2023
- ^ שחרור החטופים נמשך: 12 חטופים ישוחררו, 2 מהן ישראליות בעלות אזרחות רוסית, באתר מאקו, 29 בנובמבר 2023
- ^ הפעימה השישית: אלו החטופים ששוחררו, באתר "סרוגים", 29 בנובמבר 2023
- ^ מתן צורי, סיון חילאי, 4 ימים אחריהן: רעיה רותם מתאחדת עם הבת הילה, איתי רגב יפגוש את אחותו מיה, באתר ynet, 29 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, אחרי "המחווה לפוטין": רק 8 נשים וילדים ברשימה החדשה, ההפוגה תימשך, באתר ynet, 30 בנובמבר 2023
- ^ החטופות הראשונות ששוחררו היום: מייה שם ועמית סוסנה חזרו לישראל, באתר מאקו, 30 בנובמבר 2023
- ^ נועם (דבול) דביר, ברוכים השבים: סיפורם של שמונת המשוחררים בפעימה השביעית, באתר ישראל היום, 30 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, רשימה רלוונטית לא הייתה, חמאס ירה - וצה"ל חידש את האש, באתר ynet, 1 בדצמבר 2023
- ^ ניר דבורי ודנה וייס, הרשימה לא הגיעה, חמאס ירה לעוטף וצה"ל חידש את האש | כך הסתיימה ההפוגה, באתר מאקו, 1 בדצמבר 2023
- ^ רביב דרוקר, מאחורי הקלעים של פיצוץ המו"מ: "חמאס הציע לישראל רק 7 נשים", באתר חדשות 13, 5 בדצמבר 2023
- ^ x.com, X (formerly Twitter)
- ^ אלישע בן קימון, יואב זיתון, עינב חלבי, רענן בן צור, יהודי נפצע קשה בפיגוע ירי בקלקיליה, המחבל שחוסל - ממשוחררי העסקה בנובמבר, באתר ynet, 12 באוגוסט 2024
- ^ אלי קליין, שני מחבלים חוסלו מהאוויר באזור שכם, אחד מהם ממשוחררי עסקת החטופים, באתר בחדרי חרדים, 15 באוגוסט 2024
- ^ יואב זיתון, עינב חלבי, "5 נהרגו": תקיפה אווירית במחנה פליטים ליד טול כרם, המטרה - "חדר מבצעים". אחד מהם הוא פעיל חמאס ששוחרר בעסקת החטופים בנובמבר, באתר ynet, 27 באוגוסט 2024
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
